ציפוף טבע עירוני, בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופף - דדי אלוף, מיכאל ליף





אדר' דדי אלוף  I  אדר' מיכאל ליף

הגידול באוכלוסייה האנושית בעולם, ניצול עד כדי הכחדה של משאבי טבע וההשלכות הסביבתיות השליליות של אורח החיים כיום, הביאו לתפיסות רווחות המעודדות ציפוף עירוני ואינטגרציה של מערכות מן הטבע אל תוך הבינוי העירוני. לאור כל אלו, ובמיוחד בתקופה האחרונה, קיימת מגמה לעבר "עידן ירוק", תוך חיפוש אחר אלטרנטיבות לפיתוח עירוני, הנתפס כהרסני לסביבה הטבעית. כוונת המאמר לחקור את היחס בין האדם לטבע, ובין העיר לטבע כאמצעי לפיתוח עירוני בר קיימא.
העיר, כצורת התיישבות אנושית גדולה ומרוכזת, מהווה ביטוי תרבותי להישגיו של האדם, ואילו הטבע נתפס כהפך הגמור לעיר ברמה תפקודית, מרחבית וביולוגית. בין שני אלו קיימת מערכת יחסים מורכבת המושתת על ערכים אנתרופולוגיים, אבולוציוניים ואקולוגיים. קיימות תיאוריות רבות על ערכו של הטבע לאדם בכלל ובסביבה העירונית בפרט, ונשאלת השאלה באיזו מידה, אם בכלל, קיים ניגוד בין הסביבה המלאכותית לטבעית. מאמר זה מנסה לבחון את השאלה - כיצד ניתן לצופף את העיר יחד עם יצירתם וחיזוקם של שטחים טבעיים בתוכה?
בחלקו הראשון של המאמר ניסינו להבהיר את המושג "טבע", הגורמים השונים הפועלים בו ומושגים שגורים כיום בשיח על פיתוח בר קיימא. ניסינו לעמוד על גורמים שונים המרכיבים את היחס שבין האדם לסביבה הטבעית. בחלקו השני של המאמר, ניסינו לבחון מספר שיטות פרקטיות של הכללת שטחים "טבעיים" בתוך הסביבה הבנויה, ברמת העיר וברמת הבניין. 
הירשם ל- רשומות (Atom)