תכנון שכונות בראיה סביבתית - אלי מסלובסקי וסשה בוריבקר










אדר' נוף אלי מסלובסקי I אדר' סשה בוריבקר

המהפכה התעשייתית הביאה עמה תהליכי מודרניזציה מואצים אשר אפיינו את המאה ה-20. מתוכם התפתח התכנון העירוני המודרני אשר ליווה את הצמיחה העירונית חסרת התקדים של המאה הקודמת. בעשורים האחרונים התחדדה ההבנה כי מרביתו של התכנון העירוני שנוצר בתקופה זו מקדש יתר על המידה את הערכים ההנדסיים והטכניים ומפר את המאזן העדין של הסביבה הטבעית. כעת נדרשת מהפכה תכנונית נוספת, שתשים במוקד את שימור הסביבה הטבעית בד בבד עם הפיתוח העירוני המואץ. המרחב הסביבתי העומד לרשותנו אינו משאב בלתי-מתכלה ופיתוח בלתי מתחשב עלול להעמידנו בפני נזק בלתי הפיך. במדינות צפופות, אשר מדינת ישראל נמנית עמן, לנושא חשיבות מרכזית. בישראל יש להתפקח וללמוד ליישם תכנון מבוסס התאמה למקום, אשר ישלב בין הערכים המקומיים-טבעיים לצרכי הפיתוח. אמירה זו אינה בגדר ויתור על המודרניות או קריאה "לשוב אל הטבע" אלא קריאה לחשיבה טכנולוגית והנדסית חדשנית אשר תאפשר לנו ליצור שילוב אופטימאלי בין המלאכותי לטבעי. שני אלו ישולבו זה בזה מתוך הכרה ברורה שהאדם והסביבה ניצבים יחדיו במרכז העבודה התכנונית ושלובים זה בזה כשלם אחד. שינוי אסטרטגי זה בחשיבה התכנונית עשוי להוביל לאינספור אפשרויות לקראת מציאות חדשה של סביבה בת-קיימא.

מאמר זה בוחן תכנון בר-קיימא לשכונות, מתוך הנחה כי השכונה היא יחידת התווך המשמעותית ביותר בין הכלל לפרט. בעוד החלת שינויים תכנוניים על ערים שלמות מהווה משימה ארוכת טווח והחלת שינויים על בניינים בודדים דינה כהתערבות נקודתית, שכונות מהוות יחידות תכנוניות מוגדרות תכנונית וקהילתית בהן ניתן ביעילות יחסית להניע תהלכי תכנון בר-קיימא. התערבות שיהיה בה להחיש את היווצרותן של מערכות בנות-קיימא בסביבת החיים הקרובה של כולנו. גישה זו רואה בשכונה את אבן הבניין של שינוי הסביבה העירונית ואף האזורית. המאמר יציג את העקרונות התפיסתיים העומדים בבסיסו של תכנון בר-קיימא לשכונות ואת העקרונות התכנוניים הנגזרים מהם. מטרתנו היא להוכיח כי באמצעות כלים תכנוניים זמינים ונגישים, הקיימים ברשות המתכננים, יש באפשרותנו ליצור סביבות עירוניות שלמות המשלבות בתוכן את הערכים הקושרים בין האדם לסביבתו. ערכים השואפים ליצירת איזון בין צרכיה של העיר המודרנית לצרכי השימור והקיום של הטבע והחי.