רגישות לסביבה שזורה בתרבויות רבות כחלק מתובנת הישרדות. דת השינטו, שהציווי העיקרי שלה הוא חיים פשוטים והרמוניים עם הטבע והאדם, מהווה דוגמה מייצגת לכבוד כלפי הסביבה ולהבנת חשיבות האיזון בין האדם לטבע והאדם לעצמו. אדריכלות מוטת סביבה קיימת מקדמת דנא כחלק מתפיסה תרבותית כוללת. התרבות המדעית-טכנולוגית, המעוגנת בחשיבה הקרטזיאנית, ראתה בטבע משאב העומד לרשות האדם ללא הגבלה. כחלק מתפיסה זו, המודרניזם והסגנון הבינלאומי באדריכלות התרחקו ממקורות האדריכלות המקומית, ומתובנות ההתאמה הסביבתית והחיסכון במשאבי הסביבה הטבועות בה. במאה ה-19 החלו להתפתח רעיונות אוטופיים של קהילות אוטרקיות מקיימות (self sustaining) שהיוו אנטיתזה חברתית וסביבתית לחברה התעשייתית. במהלך שנות השישים והשבעים של המאה ה-20, התארגנו קהילות 'ניאו-רומנטיות', כ'ילדי הפרחים', שחיפשו את החיבור המחודש לקיום השפוי עם הטבע. במקביל חלה התעוררות באקדמיה הניכרת בספרים מתקופה זו כ'אביב דומם'[1] של הביולוגית רייצ'ל קרסון ו'גבולות הצמיחה'[2] של הכימאית-ביופיזיקאית דונלה מידווס. בשנות השמונים, המונח פיתוח בר קיימא שנטבע בדו"ח ברוטלנד[3], מציין את כניסת הנושא הסביבתי לקונצנזוס. הדיון הרחב החל לפעפע לתכנון האדריכלי בפרסומים אדריכליים[4]. האדריכלות הסולרית הייתה ממבשרי הדרך בנושא והתמקדה בנושא האנרגטי במבנים. נושא האנרגיה הוא מרכזי בדיון על הפחתת משאבים, אך הוא חלק מתוך מכלול נושאים רחב בהגדרת פיתוח בר קיימא. מתוך מחויבות והכרת רוחב שדה הקיימות מצאתי לנכון להרחיב ולהנגיש את הקיימות באמצעות הצגת מורכבות הנושא והנושאים השונים המקופלים בתחום. הקורס 'קיימות בראיה כוללת' נבנה באופן יעודי מתוך זיהוי הצורך להרחיב את השיח הבינתחומי בנושא הקיימות בתכנון האדריכלי. מטרת הקורס העיקרית היא לחדד את התובנה בדבר דינמיות היחסים בין האדם והטבע, מורכבות ומגוון הנושאים הכלולים בשיח. בעולם בו מערכות השיתוף מוצאות את מקומן במרכז הבימה, הקורס מנסה לקדם חשיבה בדבר אדריכלות כמערכת פתוחה ושיתופית לטובת תכנון חברתי, סביבתי וכלכלי.
הקורס הוא
חלק מתכנית להתמחות בבניה ירוקה במסגרת לימודי תואר שני באדריכלות, בפקולטה
לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. התכנית היא המשך ישיר של מערך לימוד השם דגש על
בניה מותאמת אקלים וסביבה, בה האספקט האנרגטי בבניינים נמצא בליבת ההוראה. מגמה זו
מוטמעת במשך שנים רבות בטכניון על ידי פרופ' עדנה שביב, שהייתה חלוצה בתחום זה,
ועל ידי פרופ' אברהם יזיאורו ופרופ' גדי קפלוטו. הקורס מהווה בסיס תיאורטי ונותן
כלים להבנת התמונה הכוללת של תחום הקיימות, ובכך מהווה מצע לצמיחת חשיבה סביבתית
הוליסטית.
במסגרת הלימוד
מוצגים רעיונות ומודלים של אקולוגיה ומפגשה עם ארכיטקטורה ובינוי ערים. הדרכים בהן
עוצבה הסביבה הבנויה באופן היסטורי נבחנות כפועל יוצא של אמונות חברתיות, וערכי טבע
ותרבות הגלומים בהן. בקורס נלמדים יחסי הגומלין בין הסביבה הטבעית לבנויה והשפעת החלטות
וגישות תכנוניות ועיצוביות על האיזון הסביבתי. תכנית הלימודים מנסה להנגיש נושאי מפתח
בפרדיגמות המרכזיות העולמיות של האדריכלות האקולוגית, ולהציג את הקשר בין תיאוריה למעשה
ובין טכנולוגיות מסורתיות לרעיונות רדיקליים באמצעות חקר מקרי בוחן. הנושא מתייחס
לרמות התכנון השונות וליחסי הגומלין ביניהן. הדיון מתמקד בבחינת הגישות התכנוניות
להתמודדות עם שימוש נכון במשאבי קרקע, אנרגיה, אור ומים, אשר פיתוחן הכולל ייתן
מענה הולם לסביבה מקיימת על צדדיה האיכותיים והכמותיים כאחד. בקורס נבחנות אסטרטגיות
למתן פתרונות פיזיים המתאימים לצרכים, לאורח החיים, לתנאי האקלים ולסביבה הנופית והתרבותית.
מטרת תכנית
הלימוד היא הבנת מורכבות הנושאים הסביבתיים תוך מתן דגש על תפיסה הוליסטית
לקיימות. הקורס מקנה היכרות עם גישות שונות לקיימות ולימוד דרכי ישום הרעיונות
בתחום הקיימות, באמצעות תקדימים עדכניים מתוך הפרקטיקה והתיאוריה. בהוראה מושם דגש
על חשיבות ראיה רב מערכתית כאמצעי לפתרון בעיות סביבתיות.
נושאי הלימוד
בקורס
הקורס עוסק במכלול
נושאים המציגים את הפנים הרבות של תחום הקיימות. הנושאים השונים מוצגים כאן
בתמציתיות על מנת לתת תמונה כוללת על תכני הקורס העוסקים בתיאוריה ובפרקטיקה, תוך
התמודדות בקנה המידה הרחב של הנושא.
קיימות בראיה כוללת עוסק בהגדרת המושג
קיימות, מתן רקע כללי והארת מורכבות השיח בנושא. פרק זה ממוקד בשלושת עמודי התווך
של האדריכלות:
חברה, סביבה
וכלכלה והצורך באיזון מערכת תמיכה זו, כחלק מתפיסה כוללת של הבנת חשיבות
איזון המערכות האקולוגיות והאנושיות ביחד וכל אחת לחוד.
רקע לפיתוח בר קיימא מציג סקירה
היסטורית על התפתחות החשיבה המקיימת, הקיימות בתרבות המקומית הוורנקולרית והשיעור אותו ניתן
ללמוד ממנה. בפרק מוצג המושג 'טביעת הרגל האקולוגית', המהווה מדד להיקף שטח הקרקע הנדרש
לסיפוק צרכי אוכלוסיה ולקליטת הפסולת שלה. לימוד הנושא מדגיש את ההשפעה הישירה של
אורח החיים ורמת הפיתוח על הפגיעה בסביבה. 'מדד האושר העולמי' מרחיב את הדיון
ליחסי הגומלין בין עושר, טביעת רגל אקולוגית ואושר. דיון זה מחדד את תובנת חשיבות
הצד החברתי במשוואת הקיימות.
גישות
ומגמות בתכנון מקיים בוחנות את התמורות בהתפתחות החשיבה המדעית והשפעתן על היחס לטבע ועל
הפרדיגמה האדריכלית. בפרק נסקרת התפתחות הגישות הסביבתיות מהגישה הביוצנטרית
המעמידה את הטבע במרכז, לגישה האנטרופוצנטרית הפועלת לסיפוק צרכי האדם והבטחת
טובתו באמצעות מחקר שכלתני-מדעי. בפרק מוצגת הגישה האקו-צנטרית, המהווה סינתיזה
בין שתי הגישות, והמתמקדת בחיפוש האיזון בין צרכי האדם והטבע ויחסי הגומלין
המתמשכים ביניהם.
הקרקע כמשאב מתכלה הוא פרק העוסק במדיניות
ציפוף ועירוב שמושים ככלים
בסיסיים במדיניות הכוללת: שמירת הקרקע, החייאת מרקמים ומבנים עזובים, והחייאת
שטחים מופרים ((brown-fields כאסטרטגיה לצמצום
המשך הפרת הסביבה הטבעית. כלים נוספים לאיזון בין שטחים בנויים ופתוחים וכאמצעי
למקסום יתרונות התכסית המינימאלית הם השימוש היצירתי ברב מפלסיות המרחב התכנוני
הבנוי, התת קרקעי והעילי, תוך ניצול יצירתי של מרחבים אלו.
תכנון
תחבורתי בראי הקיימות בוחן את האמצעים והכלים לתכנון עירוני התומכים בהפחתת היוממות כמנגנון
מפתח לצמצום השימוש בתחבורה פרטית ובתחבורה בכלל, ולעידוד תנועת הולכי רגל
ואופניים.
טבע עירוני וטבע בבית מציג את חשיבות ותפקיד הצמחייה בתכנון
העירוני ובתכנון המבנה. הפרק עוסק בתכנון נוף מקיים באמצעות שימוש בצמחיה
מקומית חסכונית במים, טיפול במי נגר באמצעות השהייה, חלחול והחדרה למי תהום. הפרק
מציג נושאים כמניעת איי חום עירוניים באמצעות תכנון נוף עירוני, שימוש בצמחיה
לטיהור מים באמצעות אגנים ירוקים ולטיהור אויר במבנים. החקלאות העירונית נבחנת
כחלק מתכנון המערך העירוני וכאפשרות לשילוב במבנים יצרניים. בפרק מודגשים יתרונות הטבע העירוני
לטובת רווחת חיי התושבים ופוטנציאל השימוש בשטחים ירוקים עירוניים כמנוף כלכלי
עירוני.
תכנון
באמצעות אנרגיה פסיבית מוצג דרך העקרונות לתכנון אקלימי פסיבי המושתת על בסיס ידע רחב קיים
תוך רתימת השימוש במחשב ובטכנולוגיה על מנת להפיק את המרב מתכנון מוטה אקלים. בין
הנושאים הנסקרים הם: העמדת המבנים להתחשבות בתנאי האקלים, קליטת חום, אגירת חום,
הצללה, אוורור טבעי ותאורה טבעית באמצעות הפניית פתחים וגודלם, שימוש במדפי אור,
גגות ירוקים ונושאים נוספים.
הטיפול
במעטפת הבניין מרחיבה את תחום התכנון הפסיבי ומיקודו במעטפת המבנה. המעטפת מהווה
תווך בין הפנים והחוץ ועל כן היא מרכיב מרכזי בבקרת האקלים בבנין. המעטפת תורמת
לבידוד, הצללה או החדרת אנרגיה בהתאם לעונות השנה, ומאפשרת אספקת אוורור טבעי.
תכנון המעטפת מאפשר תאורה טבעית מבוקרת ויצירת קשר ויזואלי עם החוץ התורמים לאיכות
החיים הפנים מבנית.
אנרגיה
מתחדשת ושילובה
בתכנון אזורי, עירוני וברמת המבנה הפרטי הוא פרק הבוחן את המקורות
לאנרגיה מתחדשת ואפשרויות יישומה בתכנון סביבתי ובתכנון מבנים. מקורות האנרגיה
בפרק זה מתמקדים בשימוש באנרגיה סולרית לחימום מים וליצור חשמל, אנרגיה גיאותרמית
ואנרגית רוח ושילובן בפיתוח ובמבנים.
חסכון
במשאבים, מחזור, שימוש בחומרים ממוחזרים מציג גישה של 'מעריסה לעריסה' ('Cradle to Cradle') לעולם ללא אשפה.
בפרק נלמדים האמצעים לחסכון במים ומחזור מים אפורים ושחורים, שמירת תכסית מחלחלת
ותכנון להחדרת מי נגר עילי. הפרק מעלה את שאלת השימור והשימוש המחודש במבנים, תוך
שדרוג מערכות אנרגיה ומים (Retrofit) כאמצעי לחסכון במשאבים.
עתיד
הגישה הסביבתית והבניה הירוקה הוא הפרק המסכם הבוחן את האפשרות העתידית כי מעמד הבניה הירוקה יהפוך
מאפשרות וולונטרית לתקן מחייב. בפרק מוצגות גישות לגיבוש התכנון בקוד פתוח ושיתוף
משאבים לטובת גמישות וחסכון כערך חברתי. מוצג הצפי של מעבר האדריכלות מלא(ו)-טק
להיי טק כחלק מפיתוח טכנולוגי מואץ, לקראת אדריכלות עם מערכות אוטונומיות המספקות
לעצמן את המשאבים הנדרשים.
ההרצאות בוחנות את הנושא הסביבתי מתוך ראיה ביקורתית המסתמכת על מקורות
שונים ומתן התייחסות משווה, תוך התמודדות רחבת יריעה. מטרת הקורס היא התבוננות
ובחינת הנושא מנקודות מבט מגוונות, הבהרת החומר ומיקוד על עיקרי הנושא. בהרצאות
נבחן פוטנציאל יישום החשיבה הסביבתית במרחב העירוני ובאדריכלות המבנים. בתכנית
הלימוד משולבים מקרי בוחן רבים המציגים תקדימים מהעבר, בשילוב גישות חדשניות
המדגימות יישום ראיה סביבתית. הקורס מתמקד בבחינת הקיימות כגישה הוליסטית, המגלמת
עקרונות תרבותיים וסביבתיים, בהם לאדם תפקיד מרכזי בשימור האיזון העדין בין צרכיו
לבין מחויבותו לאיכות הסביבה.
אודות
הספר
הספר נוצר
מתוך הכרת חשיבות הרחבת השיח בנושא. הספר בא להאיר ולהנגיש נושאים סביבתיים לציבור
מקבלי ההחלטות, לציבור המקצועי ולציבור הרחב. הנושא הסביבתי, מעצם היותו רב תחומי
החובק נושאי חברה כלכלה וסביבה, הינו עתיר נושאים ומידע. על כן הספר בוחן מספר
נושאים נבחרים ומותיר מקום רב להרחבת הידע.
למידה
אמיתית צומחת מהתעמקות בנושא המעניין אותנו באופן אישי. כתיבת עבודה היא הזדמנות
להרחיב אופקים, להעשיר ידע ולנסח רעיונות. רשימת נושאים רחבה הוצגה בפני הסטודנטים
והייתה בסיס לבחירה. ניתן החופש לבחור מרשימה זו או לגבש נושא עצמאי. העבודות
הנבחרות על ידי הסטודנטים היו על בסיס עניין אישי שלהם. לחלקם היו נושאים תומכי
פרויקט, חלק מתזה של פרויקט הגמר או היוו בסיס לעבודת התזה לתואר שני.
הספר בנוי
מארבעה שערים, הבוחנים את הנושא מנקודות מבט שונות ובקנה מידה שונה.
ארבעת
שערי הספר
·
קיימות עירונית - מהמקרו למיקרו
לתכנון
מקיים ברמה העירונית השפעה משמעותית על הסביבה הבנויה המיידית ועל טביעת הרגל
האקולוגית הכוללת. החלטות ברמת המקרו כגון ציפוף, עירוב שימושים והחייאת אזורים
מדורדרים בעיר משפיעות על תכסית המבנים, איפיון הניידות והתכנון התחבורתי. החלטות
אלה, מגדירות את היקף הקרקע המופרת ורמת הזיהום כתוצאה מהגדלת תשתיות ורמת מינוע
גבוהה. העבודות הדנות בסוגיות אלה בקנה מידה רחב הן 'עירוב שימושים כמנוע לפיתוח בר
קיימא' ו'צפיפות ומרחב - על צפיפות ודרכים יחסיות לבחינת צפיפות עירונית ומבנית למגורים'.
התערבות עירונית ברמת ביניים נוכחת בעבודה 'החייאת מרקמים אורבאניים, הסבת מבנים נטושים
למבני מגורים' וב'תכנון בר-קיימא לשכונות'. התמקדות ברמת המיקרו העירונית והשפעת
פעולה נקודתית על שיקום מוצגת בעבודה על 'דיקור עירוני'. התמקדות בתכנון המרחב
הציבורי, עם התמקדות רלוונטית לחלקים ניכרים בארצנו, קיימת בעבודה העוסקת ב'תכנון מרחבים
ציבוריים באזורים מדבריים'.
·
שרותי המערכת האקולוגית של הטבע העירוני
שרותי המערכת
האקולוגית (Ecosystem
services) הם מכלול התהליכים והתפקידים של המערכת האקולוגית
ההכרחיים לקיום מערכות חיים. חשיבות שירותי המערכת לאדם היא מרכזית וכוללת: שירותי אספקה כמזון,
מים וחומרי בנייה, שירותי ויסות כבקרת אקלים, מניעת שיטפונות וסחף קרקע ושירותי תרבות
כחוויה נופית, נופש ומורשת נוף. תרומת הטבע העירוני לאיכות החיים בעיר נדונה
בעבודה העוסקת ב'ציפוף טבע עירוני, בחינת יחסי טבע ועיר בעולם הולך ומצטופף'.
פוטנציאל שילוב שירותי המערכת כחלק אינטגראלי בבינוי ובבניינים נדון ב'בחינת הצורך
ושיטות היישום של חקלאות עירונית'. הפיכת המים ממטרד עירוני למשאב נדון דרך בחינת
הטיפול במי נגר עירוניים 'ניהול בר קיימא של הנגר כרכיב בעיצוב העירוני'.
העבודה 'מערכות טיהור מים מבוססות צמחים - סוגיית השילוב ברקמה בנויה וכמרכיב נופי'
עוסקת בטיפול במי שפכים והפיכתם למים שפירים באמצעות מערכת אגנים ירוקים.
·
המבנה הירוק - תיאוריה, טכנולוגיה וכלים
שינויים בפרדיגמה האדריכלית ניכרו
בטיפולוגיה המבנית, בפרופורציות, בחומרים ובאסתטיקה. מבנים רבים המוגדרים כמבנים
ירוקים אינם שונים מהמבנים סביבם. חלק מתכונותיהם הירוקות מתמצות במערכות חשמל
ומים או בשיפור טכנולוגי של רכיבי הבניין השונים כמערכות בקרה, מערכות מיזוג
וחומרי גמר. העבודה ה'אסתטיקה של אדריכלות אקולוגית בגורדי שחקים ומבנים גבוהים' עוסקת
בשאלת הנוכחות האסתטית של בנייה בת קיימא. שתי עבודות בוחנות את הממשק בין תכנון
פרמטרי וראיה סביבתית. התכנון הדיגיטלי מאופיין ביכולת עיבוד נתונים גבוהה המסייעת
בתכנון פרויקטים מורכבים, ומעבדת פרמטרים רבים בהתחשבות במורכבות הסביבה הטבעית
והאנושית. 'אדריכלות דיגיטלית כמנוע לתכנון בר קיימא' בוחנת את השפעת התכנון
הדיגיטלי על אדריכלות בת קיימא. באדריכלות, השימוש במחשב מאפשר בניית מבנים
מורכבים הנדסית ושדרוג ניכר של עבודת צוות התכנון. תוכנות מחשב מאפשרות הכנסת
נתונים ועיבודם ובאמצעותם ניתוח מצבים מורכבים. יכולות המחשוב מאפשרות פריצת דרך
בתחומים רבים. העבודה 'תכנון מקיים מבוסס ביצועים' מציגה את פוטנציאל רתימת
הטכנולוגיה לקבלת אופטימיזציה תכנונית בהתאם לפרמטרים המתחשבים בסביבה.
העבודה 'חומרי בנייה מודרניים בראייה בת קיימא'
סוקרת את ההתקדמות בשימוש בחומרים במעטפת המבנה ומציגה את חשיבות בחירת חומרי
הבניה מבחינת השפעתם הסביבתית.
שילוב מערכות אנרגיה מתחדשת כאנרגיה סולרית
ואנרגית רוח מעלות שאלות טכניות של נצילות המערכות מחד, ושילובן האסתטי מאידך. העבודה
העוסקת ב'שילוב מערכות אנרגית רוח מתחדשת במרקם בנוי' מנסה לתת מענה לחלק משאלות
אלו. ההתפתחות הטכנולוגית המואצת בכל תחומי החיים תרמה גם לתחום הבנייה, אך בשל
העלויות היישום הגבוהות של חלק מהטכנולוגיות עדיין לא נעשתה מהפיכה משמעותית
בנושא.
·
המרחב הציבורי כסוכן שינוי
הפרק 'המרחב הציבורי כסוכן שינוי', ממוקד
בפוטנציאל המרחב הציבורי כמקום לחיבור העשייה החברתית-סביבתית. פרק זה כולל, בחלקו
הראשון, שילוב כתיבה תיאורטית משולבת עם סקיצה רעיונית המשמשת כיישום ביקורתי של
נושא העבודה. חלק זה כולל עבודה הדנה ב'תרבות רחוב כאמצעי לשיפור איכות החיים בעיר',
ועבודה העוסקת בפוטנציאל הדיקור העירוני להחייאת המרחב הציבורי ככלי להתחדשות
עירונית.
חלקו השני של שער זה 'התערבות מקיימת במרחב
העירוני - תיאוריה ומעשה', מציג עבודות סטודנטים במסגרת קורס מקביל, המשלב חשיבה
מקיימת עם מעורבות חברתית במרחב העירוני. הקורס נולד כחלק מראיה אקטיביסטית, המקנה
חשיבות להתערבותנו כמתכננים במרחב העירוני. התערבות מקיימת יכולה להתממש בדרכים
רבות. התערבות חברתית ישירה המערבת את האוכלוסייה המקומית בפעילויות חברתיות
ותרבותיות משותפת. דוגמאות לכך הן חקלאות עירונית קהילתית או פעילות גינון גרילה (Guerrilla Gardening).[5]
התערבות מקיימת חברתית עקיפה היא באמצעות דיקור עירוני בקנה מידה קטן, ההופך למוקד
פעילות והתחדשות. למימוש ההתערבות נבחרה מדיה של מיצב עירוני, המשתמש בטכנולוגיות
של בניה ירוקה והתורם להנגשת נושא הקיימות ולהחדרתו למודעות הציבור.
הקורס שם דגש על עבודה יצירתית, המעלה
נושאים הקשורים לקיימות בכלל ולקיימות עירונית בפרט. לעבודה היצירתית נלווה ניסוח
הבסיס התיאורטי המסביר את התיאוריה מאחורי המיצב. במסגרת הקורס הסטודנטים תכננו
מיצבים אורבאניים המציגים רעיונות מקיימים המותאמים למרחב הציבורי של איזור
התעשייה במצפה רמון. המקום כיום בתהליך התחדשות ומשנה את פניו כמרכז יצירתי וכמוקד
תיירותי. הקורס הינו שילוב פעולה בין הטכניון והחברה הממשלתית לתיירות, אשר תקצבה
סכום כסף ראוי להקמת המיצבים. משא ומתן אינטנסיבי התנהל בין היועצים המשפטיים של
החברה לבין המשפטנים של הטכניון. לצערם הרב של כל השותפים, לא נמצא פתרון יצירתי
לבעיה המשפטית סביב סוגית האחריות המקצועית. בצל העדר פתרון משפטי לא ניתן היה
לממש את המיצבים שנבחרו לביצוע. הקורס שילב פעילות בחממה החברתית לדיור וקהילה
שהוקמה ומנוהלת על ידי פרופ' רחל קלוש, ופועלת בטכניון במימון המל"ג.[6]
אחרית דבר
ספר זה בא
להאיר ולהדגיש את חשיבות הקיימות כגישה כוללת הוליסטית. הספר הוא חלק מתהליך מתמשך
לתרום להנגשת נושא הקיימות לציבור המקצועי, למקבלי החלטות ולציבור הרחב. היוזמה נועדה
לסייע בשילוב מאמץ משותף של גורמים אלו לטובת יצירת תלכיד חזק של כוחות מלמטה
ומלמעלה, העשויים לחולל שינוי בחשיבה ובעקבותיה בעשייה. כיום, קיימת מודעות הולכת וגוברת
בקרב קובעי מדיניות, הנובעת מהכרת חשיבות העשייה. קידום פיתוח בר קיימא יתאפשר הודות
לשילוב דרגים שונים ולשיתוף הציבור בעשייה. אני רואה בספר נדבך נוסף במאמץ וביזמה
של גורמים רבים שהנושא הסביבתי על כל היבטיו קרוב לליבם. אני מקווה שהספר יתרום לרענון
החשיבה התכנונית ויהווה תרומה לשיח האדריכלי, התיאורטי והיישומי ולשיתוף פעולה
בינתחומי שהוא במהות החשיבה המקיימת. כאדריכלית, אני מאמינה שכאשר חשיבה
סביבתית תהיה מוטמעת בהליך התכנון והעשייה לא נזדקק לכותרות של אדריכלות ירוקה או
בניה בת קיימא, שכן אלו יהיו חלק בלתי נפרד מאדריכלות נכונה ואיכותית.
תודות:
ברצוני להודות
לחברת שיכון ובינוי מקבוצת אריסון על תרומתם הנדיבה להפקת הספר כחלק מחזון החברה ליצירת
סביבת חיים בת-קיימא עבורנו ועבור הדורות הבאים. במסגרת מחויבותה זו, החברה פועלת למימוש
פרויקטים התואמים את ערכי הקיימות, תוך אימוץ תקנים מתקדמים לניהול ברוח הקיימות, עקרונות
של תכנון בר-קיימא ובנייה ירוקה.
התרומה שאפשרה
את הפקת ספר זה, מחברת את העשייה הרבה של החברה בהקמת פרוייקטים בארץ ובעולם, עם ההיבט
התיאורטי, המאפשר חדשנות וקידום איכות החיים בסביבה הבנויה.
אני מקווה
ששיתוף פעולה זה בין העשייה לאקדמיה יתרום להנגשת הידע בנושאי קיימות לציבור המתכננים
ולציבור הרחב. תודה לצוות הקיימות של שיכון ובינוי שהאמין בחשיבות הספר וסייע למימושו.
תודה אישית לעפרה רהב, סמנכ"ל קיימות בשיכון ובינוי, שראתה בהוצאת הספר כלי נוסף
לקידום הקיימות בישראל.
תודה
לפרופ' יהודה קלעי, דיקן הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, על העזרה
בהוצאת הספר. לפרופ' גדי קפלוטו ופרופ' אברהם יזיאורו, ראשי התכנית לתואר שני
בהתמחות בבניה ירוקה, אשר היו שותפים בשילוב הקורס כחלק אינטגראלי מהתכנית.
תודה לפרופ'
רחל קלוש מייסדת ומנהלת החממה החברתית לדיור וקהילה, הפועלת בטכניון במימון המל"ג.
החממה החברתית מתווכת, באמצעות מחקר והוראה, בין קהילות, מתכננים ומקבלי החלטות בנושאים
הקשורים לסביבת המגורים. החממה החברתית תמכה בקורס 'התערבות מקיימת במרחב העירוני
- תיאוריה ומעשה' ובהוצאת הספר לאור.
תודה לחברה הממשלתית לתיירות על שיתוף הפעולה ליישום רעיון
הקמת מיצבי קיימות במצפה רמון. החברה במסגרת פעילותה לעידוד תיירות במוקדים רבים
ברחבי הארץ תרמה להתחדשות העירונית במתחם רובע הבשמים במצפה רמון. תודה לשי וינר,
מנכ"ל החברה וללילך פז, אדריכלית החברה שהייתה הרוח החיה מאחורי שיתוף הפעולה
זה. תודה למאור רוייטמן ממשרד מייזליץ כסיף אדריכלים, מתכנני המתחם, שליווה את
הפרויקט. תודה לצביקה ידור יועץ הבטיחות, שהפגיש את הסטודנטים עם המציאות הכואבת
של הדרישות הבטיחותיות המחויבות בתקנים, וניסה לגשר בין היצירתיות לבין החקיקה
והתקנים. תודה לצוקי רוקח, קונסטרוקטור מוכשר ויצירתי שליווה את הסטודנטים
בהתלהבות, על מנת שעבודתם תוכל להתממש, תוך חיפוש פתרונות יצירתיים ורעננים.
תודה לנעמה
בלונדר, יעל נידם, כרמל ברנשטיין וימית לזימי מצוות משרדי שעמלו שעות רבות על הפקת
הספר. תודה לדניאל קנפו על עזרתה בעריכה הלשונית. תודה
לליטל מאור ושני דהרי, הגרפיקאיות המוכשרות והיצירתיות על עבודתן הרצינית שתרמה
רבות להפקת ספר בעל איכויות גרפיות גבוהות, התורמות לבהירות ולהנגשת הנושא.
תודה
לסטודנטים הרבים שלאורך שנים רבות של הוראת פרויקטי תכנון והוראת הסמינר היוו מקור
השראה וקטליזטור להתעמקות ולניסוח מחשבות על אדריכלות ועל מקומה בעולמנו. תודה לסטודנטים
השותפים לספר זה על הרצינות וההשקעה בלימוד ובכתיבת המאמרים, ועל המאמץ הנוסף
שהושקע בהכנת החומר לספר. הירתמות זו ראויה להערכה נוספת בשל הנכונות לעסוק בעיבוד
החומר זמן ניכר אחרי סיום הלימודים, ומציאת פנאי לעיסוק בנושא בתוך קלחת החיים של
עבודה ומשפחה במציאות חיינו התובענית.
תודה
מיוחדת למשפחתי - לדוד, טל ודניאל שעודדו ותמכו בעבודה המתמשכת, שהייתה כרוכה
בהפקת הספר.
תמונות
1. חיבור בין
עבר ועתיד בסרט WALL E, Photo:
flickr, 12.12.2011, https://www.flickr.com/photos/nanzhiyi/6498918035/in/photostream/
2. המרת
מסלולי תנועה מוטורית לרצף שטחים ציבוריים לאורך רחוב ברודווי בניו יורק, Photo: kkarc
3. נוף
פנורמי של הכיפות הגיאודזית בפרויקט עדן המציג מערכת אקו-סיסטמית,Photo: Wikimedia
Commons, 12.08.2006, http://en.wikipedia.org/wiki/File:Eden_Project_geodesic_domes_panorama.jpg
4. בניה
מסורתית באיסלנד עם קירות וגגות ירוקים העשויים על בסיס כבול,Turf houses of the burstabær style in
Glaumbær, Iceland, Photo: kkarc
5. עירוניות
וצריכה, מיצב בביאנאלה לאדריכלות, ונציה 2010,La Citta Reale – Modello Teorico Della
Civilita Merceologica, Architect: Andrea Branzi, Photo:
kkarc
6-7.Ben Van Berkel (UN Studio), Re-establishing a
balanced ecology between culture and commerce. Exhibition: 'Newer Orleans A
Shared Space', NAI (Netherlands Architecture Institute), Roterdam, 2005.
8-9. חזיתות המבנה מותאמות לזווית השמש,Council House 2 (CH2), Melbourne,
Australia. Architect: DesignInc Melbourne and Mick Pearce
אלמנטי
הצללה דינמיים בחזית המערבית,Photo: Charles Van den Broek , 09.08.2009, https://www.flickr.com/photos/charlot17/3803019791
חזית
צפונית עם מרפסות מצלילות היוצרות מקומות שהיה לרווחת העובדים, Photo: Wikimedia Commons, 18.10.2006, http://en.wikipedia.org/wiki/File:CH2_from_Tivoli_Arcade_Melbourne.jpg
10. אמנות
רחוב של האמן Know Hope, נמל יפו 2010, Photo: kkarc
[2] Meadows, D.H., Randers, J. and
Meadows, D.L., (1972). Limits to Growth: A Report for the Club of Rome's
Project on the Predicament of Mankind. New American Library, 1977,
paperback, Universe Books.
[3] דו"ח ועדת ברונטלנד (Brundtland Commission) של האו"ם הוא
סיכום מסקנות ועידת סטוקהולם מ-1972. הדו"ח הוא מקיף וכולל חשיבה כוללת
וגלובלית על הבעיות העומדות בפני העולם המפותח והמתפתח כאחד. ההגדרה המצוטטת ביותר
מתוך הדו"ח היא הגדרת פיתוח בר קיימא ((Sustainable
Development:
‘meeting the needs of the present without compromising the
ability of future generations to meet their own needs.’
הדו"ח המלא: http://conspect.nl/pdf/Our_Common_Future-Brundtland_Report_1987.pdf, Retrieved May 05, 2014.
[4] Wines, J., (1996). Sustainable
Architecture. The Architectural Review, UK. Issue 1196. Green
Architecture, 2000, Taschen.
[5] גינון גרילה הוא פעולה אנרכיסטית
המזהה מקום מוזנח ונטוש בעיר, בבעלות ציבורית או פרטית, ומשדרגת אותו על ידי
פעילות גינון. פעולה זו מצילה את מקום מהזנחה או משימוש לרעה. גנני גרילה מבצעים
פעילויות אלו כדי להוביל להתחדשות באמצעות יצירת עניין ומשיכת תשומת לב, לצורך
קבלת תמיכה מבעלי הקרקע ובעלי עניין אחרים.
[6] קישור לאתר החממה החברתית לדיור וקהילה: http://communityhub.technion.ac.il/,Retrieved Mat 05,2014.
הקורס והספר from dktk20