שלושה עמודי תווך: סביבה, חברה וכלכלה
המשבר הסביבתי, שנוצר כתוצאה מהפרת האיזון האקולוגי על ידי ניצול יתר של משאבי הטבע, קיבל הכרה בשיח המדעי והציבורי, יחד עם התובנה לפעולה מיידית על מנת למנוע את השפעותיו ההרסניות. פעולה זו ניתנת על ידי חינוך ושימוש מושכל ומאוזן במשאבי הסביבה. בעבר, מרבית הסיכונים עמם נאלץ האדם להתמודד היו כוחות הטבע, עליהם לא הייתה לו שליטה. גם בהווה, כוחות אלו קיימים ואסונות הטבע מכים ללא רחמים וללא יכולת האדם לשלוט בהם, למרות שיפור ניכר ביכולת החיזוי וביכולות טכנולוגיות אחרות. להתמודדות זו נוספו הסכנות הסביבתיות הנגרמות על ידי תהליכי המודרניזציה אותם מוביל האדם.[1] המשבר הסביבתי ניכר בבעיות הכוללות התגברות אפקט החממה, היכחדותם של מינים, הידלדלות משאבי טבע מתכלים ועלייה בהיקף הזיהום הסביבתי. כתוצאה מכך, התופעות באות לידי ביטוי באסונות אקולוגיים כשיטפונות ומדבור, מחסור במזון והחרפת זיהום המים, האוויר והקרקע. הפרה זו נובעת מהגידול המשמעותי של אוכלוסיית העולם, בשילוב עם ההפרה הנגרמת על ידי המדינות המתועשות, אליה מתווספת ההפרה הנובעת מתיעוש המדינות המתפתחות, בהן חלה עליה משמעותית ברמת החיים. גורמים אלה ותרבות הצריכה, המעודדת שימוש בזבזני ובלתי אחראי במשאבי הטבע, הביאו לנזק בלתי הפיך לסביבה. הבניה הצורכת משאבים רבים והפיתוח המואץ, הבא על חשבון שטחים פתוחים, מהווים מרכיב מרכזי ביצירת הבעיה ועל כן גם מהווים הזדמנות ליצירת שינוי. התשובה בתחום התכנון צריכה להינתן באמצעות מערכת המתקיימת בכל היררכיות התכנון. האחריות הציבורית נדרשת לפעול בקנה מידה אזורי, לפתח כלים למרחב העירוני, להכיל עקרונות מקיימים בתכנון מבנים חדשים וקיימים ולשדרג את השטחים הפתוחים. תכנון מקיים מחייב בחינת כוללת של המערכות השונות, תוך שיתוף בינתחומי הנותן מענה למערכת המורכבת כיחידה שלמה.
1. ‘Wandering Home’, יחידת מגורים
מינימאלית כמחאה על יוקר המגורים. ביאנאלה לאדריכלות בוונציה 2008, הביתן של הונג
קונג. תכנון: Kacey Wong
2.
‘S1NGLETOWN, an abstract interpretation of a
new kind of urban space’, ביאנאלה לאדריכלות
בוונציה 2008. תכנון: droog and KesselsKramer
המושג קיימות (Sustainability) מקורו בלטינית ומשמעותו יכולת נשיאה, תמיכה, קיום ושימור. במקור, המושג קיימות התייחס ליכולתן של המערכות הביולוגיות לשמור על חוסן אקולוגי לאורך זמן באמצעות איזון, מגוון ופוריות. המונח עצמו נטבע על ידי קרלוביץ,[2] שניסח את השיווי המשקל העדין בין בריאת היערות לטובת צרכי האדם, לבין הצורך לשמור על איזון ביולוגי על מנת שהיער ימשיך להניב ולהתקיים. גישה זו הורחבה והפכה לאבן דרך מרכזית בחשיבה מקיימת, והוגדרה באופן ממוקד כ'פיתוח בר קיימא' בדו"ח ברוטלנד, הקרוי 'עתידנו המשותף'.[3]
פיתוח בר קיימא הוא פיתוח העונה לצרכי ההווה מבלי לפגוע בדורות הבאים. עם זאת, הגדרה זו מציבה סתירה, כמעט אוקסימורון, בדבר פיתוח הכרחי לטובת קיום האנושות על פני כדור הארץ, מול הציווי הקיומי למנוע הכבדה בלתי הפיכה על משאבי הסביבה. כיום, קיימות היא מושג אוניברסאלי המנסח חשיבה לטווח ארוך, המסדירה את הדרך הנכונה בה אנו צריכים לייצר, לצרוך ולהתקיים. גישה כוללת לקיימות, הנובעת מראיה ארוכת טווח תוך הבנת חשיבות שילוב מכלול נושאים, נשענת על קיום יחסי גומלין בין שלושת "עמודי התווך" של הקיימות: הון חברתי, חוסן סביבתי ודרישות כלכליות. עמודי תווך אלו או "מעגלי קיימות" מציבים את המטרות הבאות:
· קידום ערכים חברתיים העונים לצרכי כלל האוכלוסייה
· הגנה יעילה על המערכות האקולוגיות ושימוש מושכל במשאבי הטבע
· שמירה על ערכי צמיחה על פי עקרונות הכלכלה המודרנית[4] ויציבות כלכלית
שלושת מעגלי הקיימות מהווים מערכת שלמה השואפת להתקיים באיזון מתמשך, ולשמור על עמידות לאורך זמן תוך מתן כבוד לסביבה ולאדם.[5]
השיח האדריכלי בנושא הקיימות הפך מרכזי בשנים האחרונות. הנושא מתפתח ומתחדש, וכמוהו גם בסיס הידע. קידום נושא הקיימות מתקיים בשני כיוונים: מלמעלה למטה, ומלמטה למעלה. הראשון, מלמעלה למטה, פועל באמצעות קבלת החלטות ברמת מדיניות ארצית או מוניציפאלית, מתוקף הבנת חשיבות יישום פיתוח מאוזן. השני, מלמטה למעלה, פועל בעזרת תנועות שורשיות מבוססות הציבור הרחב. פעילות 'שורשי העשב' (Grassroots) מוזנות ממודעות פרטים וקבוצות להשפעת הפגיעה בסביבה על איכות החיים שלנו, ומתוך תחושת אחריות לעתיד הדורות הבאים.
3. מיצב ביזמת ארגון ה-(World Wildlife Fund) WWF Germany, המסב את תשומת לב העולם להתחממות הגלובלית
והפשרת הקטבים. המיצב כולל למעלה מ-1,000 פסלי קרח שהתמוססו בשמש בכיכר בברלין.
Melting men, Berlin 2009, by Brazilian
artist Nele Azevedo.
עמוד התווך הסביבתיעמוד התווך של הקיימות הסביבתית הוא הבסיסי מבין השלושה הואיל והוא מאפשר קרקע פורייה, תרתי משמע, לשני עמודי התווך הנוספים: החברה והכלכלה. החיים שלנו תלויים במשאבי הסביבה הנחוצים לקיומנו. משאבים אלו הם חלק ממערכת אקולוגית רחבה יותר, המשרתת את החיים בה. החברה האנושית היא רק חלק מהמערכת השלמה, ועל כן ללא עמוד תווך זה לא נוכל להתקיים. עדויות רבות מוכיחות כי קריסתן של ציביליזציות עבר, כתרבות עמק ההינדוס או תרבות המאיה, נבעה כתוצאה מניצול יתר של הסביבה.[6] נסיבות אלו רלוונטיות גם כיום, על אף ההתפתחות המדעיות והטכנולוגיות.
בתרבויות עתיקות תפישת העולם הייתה הוליסטית, אורגנית ואקולוגית. היחס לטבע היה רומנטי ורוחני. מטרת המדע הייתה להבין את המשמעות האקזיסטנציאלית של הסביבה. לעומתה, הגישה המודרנית חיפשה דרכים לחזות את הנולד ולשלוט בסביבה. הגישה המדעית הקרטזית תפסה את היותנו ישות נפרדת בתוך גוף חומרי. העולם החומרי נתפש כמכונה, ללא חיים או רוח, העומדת לרשות המין האנושי. כתוצאה מכך קובעה הגישה בדבר שליטתו של האדם על הסביבה, וה'רשות' לנצלה באמצעות הפיתוח הטכנולוגי. הגישות הדטרמיניסטיות, שהן חלק מהשקפה פילוסופית זו, רואות באירועי העבר בסיס בלעדי למאורעות, לפעולות, החלטות ומחשבות עתידיות. הדטרמיניזם הטכנולוגי חידד את מקומה של הטכנולוגיה כבסיס להתפתחות האנושות וכגורם עיקרי ומוחלט.
הפיזיקאי והתיאורטיקן קפרה, המתווה את מארג הקשרים בין התפתחות המדע להתפתחות התרבות, מתבטא באופן חריף ומציין כי: "הגישה הקרטזית, בה היקום הוא מערכת מכאנית, מספקת תמיכה מדעית לניצול הטבע כחלק אינטגראלי בתרבות המערבית."[7] הגישה הקרטזיאנית מציבה קשר חד משמעי בנוגע לשליטת האדם על משאבי הטבע. גישה זו החלה להתערער עם כניסתן של פרדיגמות חדשות שהושפעו משינוי החשיבה המדעית. תיאוריית שונות דוגמת תורת הקוונטים ביטלו את החד ממדיות של הסיבה והמסובב, וחיזקו את התכונה ההוליסטית של העולם.
החשיבה הסביבתית החלה להתעורר עם המהפכה התעשייתית, והתמקדה בעיקר סביב הדאגה להשלכות הבריאותיות של האוכלוסייה הבאה במגע עם מפעלי תעשייה מזהמים. גישה זו מייצגת אנתרופוצנטריות, 'גישת ערך האדם', בה האדם ניצב במרכז והטבע ומשאבי הסביבה עומדים בזמינות בלתי מעורערת לרשותו. גישות נוספות, העוסקות ביחסי הגומלין בין האדם לסביבה, מייחסות משקל אחר למקומו של האדם ביקום. הגישה הביוצנטרית, 'גישת ערך החיים', מקנה לטבע ערכים בלתי תלויים באדם. על פי גישה זו כל היצורים החיים, ביניהם האדם, שווי ערך ומהווים מרכיבים במערכת הוליסטית אחת. גישה זו מחזקת את הדאגה לסביבה מתוך הרצון לשמור על טבע בראשיתי. הגישה האקוצנטרית, 'גישת ערך היקום', מדגישה את חשיבות כל מערכות החיים כמכלול שלם הכולל את האדם, החי והדומם. גישה זו מתמקדת בקשר ההדוק וההשפעות ההדדיות של כל רכיבי היקום כמערכת אקולוגית משותפת. הגישה האקוצנטרית היא המאוזנת ביותר בהיותה גישה סביבתית כוללת, המטמיעה את המורכבות והדינמיות של עולמנו.
תפיסות סביבתיות שונות, המייצגות גישות אלה, התפתחו במהלך מאה השנים האחרונות והאירו את הבעיה הסביבתית מנקודת מבט שונות ובהדגשים שונים. בשנות השישים של המאה העשרים החלה להתעורר מודעות ציבורית לנושא. אחת מהדמויות המרכזיות היא רייצ'ל קרסון[8], מחברת הספר 'אביב דומם'. קרסון הצביעה על קשר ישיר בין הנזקים סביבתיים הנגרמים כתוצאה מהדברה, לבין השפעתם על שרשרת המזון, הקושרת מארג רחב של בעלי חיים ושל האדם. בשנות השבעים, בעקבות משבר האנרגיה, בעיית הידלדלות המשאבים עלתה לתודעה העולמית מהזוית הכלכלית. ההבנה כי לא ניתן להתעלם מהסתירה הפנימית בין פיתוח אל מול שמירה על הסביבה, הביאה לחיבור דו"ח ברוטלנד בו נטבע המושג 'פיתוח בר קיימא'. מההיבט הסביבתי, פיתוח העונה להגדרה זו מתרחש במערכת בה התהליכים, המערכות והפעילויות מתוכננות להפחתת ההשפעה הסביבתית לאורך כל תהליכי הייצור, ההפקה, השינוע, השימוש ואחרית ימי המוצר. עמוד התווך הסביבתי תומך ביוזמות כאנרגיה מתחדשת, צמצום צריכת דלק פוסילי, צמצום בפליטת מזהמים, עידוד הייעור תוך הפחתת כריתת יערות, טיפול בפסולת ומיחזור, מניעת הטמנת פסולת רעילה, קיום חקלאות ודייג בר קיימא תוך עידוד חקלאות אורגנית.
הכלכלן הרמן דיילי (Herman Daly), מהחלוצים בתחום, התנגד להגדרה המעורפלת של דו"ח ברוטלנד, וביקש לחדד את ההגדרה על ידי הגבלת הפיתוח לגבולות יכולת הנשיאה של הסביבה:
"Development without growth beyond environmental limits."[9]
ההגדרה המעשית לקיימות סביבתית על פי דיילי נובעת מנקודת מבט המקנה חשיבות לשמירה על ההון הטבעי על פי העקרונות הבאים:[10]
· שיעור השימוש במשאבים מתחדשים לא יעלה על שיעור התחדשותם
· ייצור פסולת מפרויקטים לא יעלה על קיבולת הקליטה וההטמעה בסביבה
· בעת שימוש במשאבים בלתי מתחדשים, הגורם לדילולם, חייבים לפתח תחליפים מתחדשים מקבילים
אנו מתייחסים למשאבים הטבעיים כשפע מובן מאליו העומד לרשותנו ללא הגבלה. המאזן בין ניצול משאבים ליכולת התחדשותם מעורער זמן רב, והתוצאות ניכרות בתחומי חיים רבים. השפעת איבוד האיזון חורגת מעבר לבעיות הפרת מערכות אקולוגיות. ההשלכות הן בעיות חברתיות וכלכליות המתורגמות לקונפליקטים פוליטיים ובשל כך נובעת חשיבות עמוד תווך זה כבסיס לאיזון כולל.
עמוד התווך החברתי
משנות השישים המאוחרות חל שינוי חברתי הדרגתי: מחברה המבוססת על מדדים של חומריות כלכלית וגשמיות, לחברה פוסט-מטריאליסטית (post-materialism) המקדמת ערכים של עצמאות וביטוי אישי. כתוצאה משינוי זה הפוליטיקה המוסדית נחלשה ופינתה מקום לביסוס ה'פוליטיקה החדשה' כאנטיתזה לקודמתה. הפוליטיקה החדשה קידמה נושאים חברתיים כשיווין, זכויות הפרט, נושאים פוליטיים אנטי מלחמתיים ונושאים סביבתיים. הכוחות הפוליטיים, שהזינו מגמה זו, הם בעיקרן תנועות שורשיות שצמחו מלמטה (Grassroots Movement), כשמפלגת הירוקים בגרמניה היא דוגמה מובהקת לכוח זה. מגמה זו מדגימה את כוחה של החברה הדמוקרטית לחולל שינוי בעזרת 'הספרה הציבורית', על פי הגדרתו של הפילוסוף והתיאורטיקן החברתי הברמס.[11] הרעיונות החברתיים והסביבתיים אכן עברו שינוי מסוים, אך התרבות הנוכחית רחוקה משחרור מערכי חומריות וקימום חברה המושתתת על ערכי צדק ושוויון. 'שיבוש תרבות', ספרו של קאלה לאסן,[12] ו'בלי לוגו', ספרה של נעמי קליין[13], עוסקים בבעיות תרבות הצריכה הנוכחית, הנובעים ממבני הכוח הקיימים. מבני כוח אלו נשלטים על ידי תאגידי ענק בינלאומיים, המייצגים את הכלכלה הקפיטליסטית במיטבה. חברות חזקות אלה משפיעות על כל תחומי חיינו, מעודדת את תרבות הצריכה, ומשרישות אי צדק פוליטי ברמה המקומית והגלובלית. טקסטים אלו קוראים להתעוררות ושינוי תרבותי, להשבת השליטה שלנו על חיינו, ולתעדוף ערכים לא חומריים לטובת חופש ואיכות חיים של הפרט.
4. 'שיבוש תרבות'
של קאלה לאסן (Lasen,1999) ו'בלי לוגו' של נעמי קליין Klein,
2000))
האקולוגיה החברתית[14] קושרת בין האידיאולוגיה המערבית של שליטה בטבע (שהמשבר הסביבתי הוא תוצר ישיר שלה) לבין הארגון ההיררכי של יחסי כוחות ושליטה המושרשים במבנה החברתי שלנו. האקולוגיה החברתית מבטאת את יחסי הגומלין בין האדם והסביבה בהקשר הרחב והכולל המחבר בין החברתי, המוסדי והתרבותי. גישה זו מתמקדת בתלות ההדדית בין מערכות חברתיות לבין בעיות סביבתיות. האקולוגיה החברתית מקדמת גישה אקטיבית כלכלית ומוסרית, החורגת מעבר לגישה השיקומית המטפלת במחסור ובשוויון. מטרתה היא התווית דרך חיים הרמונית בין קהילות אנושיות, כבסיס לחיים מאוזנים עם העולם הטבעי הסובב אותן, תוך מתן כבוד למגוון ולחופש.
תנאי הסביבה המקומיים היוו בסיס להתפתחויות תרבויות שונות במקומות שונים בעולם. מגוון התרבויות הרחב הקיים כיום הוא תולדה של התאמה לאקלים ומשאבי טבע מקומיים. האקולוגיה התרבותית, מונח שטבע האנתרופולוג סטוארד,[15] טוענת כי לאזור אקולוגי תפקיד משמעותי בעיצוב התרבות. ההסתגלות האנושית נובעת מטכנולוגיות, שיטות עבודה והידע הנרכש והמצטבר שהותאמו למקום נתון ואפשרו לאנשים לחיות בו. תפיסה זו מייצגת גישה אנטי גלובלית המחזקת את המקומיות, ומקומה מבחינה תרבותית ומבחינת התכנון האדריכלי, רלוונטי מתמיד.
עמוד התווך הכלכלי
חברה וכלכלה הם שני נושאים השזורים זה בזה מקדמת דנא, ומהווים אבני בסיס בהבנת עיצוב פני החברה האנושית. הנושא הסביבתי, כמרכיב הכרחי בדיון על 'עתידנו המשותף', התווסף לפני כשני עשורים. לכלכלה תפקיד מהותי בעיצוב פני החברה והסביבה. הכלכלה המודרנית שהתפתחה לכלכלה גלובלית,
הכלכלה המודרנית מודדת את רמת הפיתוח במדינה וחוסנה הכלכלי בפרמטרים של תוצר מקומי גולמי (תמ"ג). גישה זו היא קצרת טווח הואיל ואינה לוקחת בחשבון את העלות האמיתית של דילול משאבי הטבע והנזקים הסביבתיים, שחלקם הגדול הוא תולדה של פיתוח. בצד האחר של המתרס עומדת הכלכלה האקולוגית, העוסקת בתלות ההדדית והאבולוציה המשותפת של מערכות כלכליות ומערכות אקולוגיות טבעיות במרחבים שונים ולאורך ציר הזמן. הכלכלן הרמן דיילי (Herman Daly ),[16] מהמובילים בתחום הכלכלה האקולוגית, מציג פירמידה הפוכה בה הכלכלה מבוססת על משאבי הסביבה כאור השמש, הקרקע, החי, הצומח, המחצבים וכו'. ללא קיום בסיס איתן של 'יצרנים ראשוניים' אלו לא ניתן לקיים את המערכת כולה. הכלכלה האקולוגית והאקולוגיה החברתית משנים ערכים חברתיים בהפרדת מדד העושר והאושר. דיילי מציג גישה הטוענת כי "מספיק הוא הטוב ביותר". בהתאם לכך, אנו צריכים להחליף את הגישה התרבותית-כלכלית הרווחת, הטוענת כי "עוד הוא טוב יותר":
5. קבוצת נשים הודיות
שהתארגנו באופן ספונטני בתחילת שנות ה-70 ((Chipko
movement על מנת למנוע כריתת יער.
6. פרויקט "מחבקי
העצים" ברוקלין 2008, Tree Hugger Project at Myrtle Avenue, Brooklyn
מתמקדת בתהליכים ותנודות בשוק הכלכלי ללא קשר וזיקה לטבע. כלכלה זו בוחנת את הטבע כמקור למשאבים, שהם בבחינת סחורה בעלת ערך כלכלי, הניתנים לניצול לצרכי האדם. הכלכלה המודרנית מודדת את רמת הפיתוח במדינה וחוסנה הכלכלי בפרמטרים של תוצר מקומי גולמי (תמ"ג). גישה זו היא קצרת טווח הואיל ואינה לוקחת בחשבון את העלות האמיתית של דילול משאבי הטבע והנזקים הסביבתיים, שחלקם הגדול הוא תולדה של פיתוח. בצד האחר של המתרס עומדת הכלכלה האקולוגית, העוסקת בתלות ההדדית והאבולוציה המשותפת של מערכות כלכליות ומערכות אקולוגיות טבעיות במרחבים שונים ולאורך ציר הזמן. הכלכלן הרמן דיילי (Herman Daly ),[16] מהמובילים בתחום הכלכלה האקולוגית, מציג פירמידה הפוכה בה הכלכלה מבוססת על משאבי הסביבה כאור השמש, הקרקע, החי, הצומח, המחצבים וכו'. ללא קיום בסיס איתן של 'יצרנים ראשוניים' אלו לא ניתן לקיים את המערכת כולה. הכלכלה האקולוגית והאקולוגיה החברתית משנים ערכים חברתיים בהפרדת מדד העושר והאושר. דיילי מציג גישה הטוענת כי "מספיק הוא הטוב ביותר". בהתאם לכך, אנו צריכים להחליף את הגישה התרבותית-כלכלית הרווחת, הטוענת כי "עוד הוא טוב יותר":
"Once we have replaced the basic premise of “more is better” with the much sounder axiom that“ enough is best,” the social and technical problems of moving to a steady state become solvable, perhaps even trivial."[17]
הדחיפות במניעת נזקים סביבתיים נוספים נדחקת הצידה, בצל מאורעות מדיניים ופוליטיים הגוזלים משאבים כלכליים יקרים. מאבק ההישרדות מאפיל על עניינים שאינם קיומיים ומצריכים טיפול מיידי. התפיסה הכלכלית הרווחת אינה לוקחת בחשבון את התלות המוחלטת שלנו במשאבי הטבע המתכלים, ואת הצורך לשמור על איזון המערכות האקולוגיות לצורך קיומנו. הפיתוח הטכנולוגי משפר ומרחיב את התועלת שאנו מפיקים ממשאבי הסביבה, שמרביתם מוגבלים בכמותם ואינם מתחדשים. החיבור בין שלושת עמודי התווך מחייב שינוי פרדיגמה כלכלית, המטמיעה את משמעות הפגיעה הסביבתית ואת מוגבלות הטכנולוגיה לשקם ולשחזר מערכות אקולוגיות ההכרחיות לקיומנו. נדרשת תובנה מהותית לערך האדם במרחב הגלובלי, המונעת ניצול החלש תחת כובד הכלכלה התאגידית הגלובלית.
8. "מדד האושר העולמי", 2006, מדינות בראש המדד בירוק,
בתחתית המדד חום.
טביעת הרגל האקולוגית ומדד האושר העולמי 'טביעת הרגל האקולוגית'[18] היא מדד לרמת ניצול המשאבים הטבעיים במדינות שונות בעולם. המדד מתייחס לשטח האדמה והמים הנדרשים לסיפוק הצרכים ולקליטת חומרי הפסולת של אוכלוסייה בעלת אורח חיים נתון. שטחי האדמה כוללים: אדמה פורייה ליבול חקלאי, שטחי מרעה לבעלי חיים, מרחב ימי המשמש לדיג, שטחים לספיחת הפחמן הדו-חמצני הנפלט מהפקת אנרגיה, שטח לבניה ותשתיות ושטח לשמירה על מגוון המינים. ערכי המדד גבוהים במדינות מפותחות עם רמת צריכה גבוהה כאמירויות המפרץ וארצות הברית. ערכי המדד נמוכים במדינות לא מפותחות, שרובן באפריקה. במדינות אירופה המדדים פחותים בזכות מודעות גבוהה יותר לנושא. במדינות המתפתחות המדדים נמוכים בשל רמות הפיתוח והצריכה הנמוכות. אחד הפרמטרים במדד, הקיבולת הביולוגית ((Bio-capacity, בוחן את היקף משאבי הטבע המצויים במקום ויכולת התחדשותם. המאזן בין טביעת הרגל והקיבולת הביולוגית משקף את היקף הדילול של המשאבים הטבעיים במקום נתון. מדדים אלו משקפים את הצד הפיזי בלבד, ואינם מביאים בחשבון את היחס בין ההכבדה הסביבתית לבין איכות החיים של האדם.
אדריכלות וסביבה
האדריכלות עוסקת באנשים ומעוצבת על פי הדרך בה אנשים תופסים את העולם. אדריכלות מתפתחת ומתגבשת כחלק מתהליכים חברתיים, פוליטיים ותרבותיים, ומגיבה ומאמצת שינויים טכנולוגיים. התפתחות רבה חלה בנושא הסביבתנות. השינוי בחשיבה הפילוסופית-תרבותית הביא לשינוי אורחות חיים והשפיע על חיפושי הדרך באדריכלות. ניתן לציין מספר אבני דרך ששינו את הגישה הכוללת לטבע והביאו באופן מצטבר לשינוי מגמה תרבותי, שהפך לחלק מהפרדיגמה האדריכלית. ויטרוביוס, בספרו 'עשרת הספרים על אדריכלות', מציין שלושה עמודי תווך המגדירים את האדריכלות: חוזק ועמידות, שמישות ויופי - “Firmitas, Utilitas, Venustas”.[20]
9. גג המבנה של בית הספר
במתחם הסגרדה פמיליה, מבוסס על מבנה מרחבי של עלה המגנוליה,Sagrada Familia school.
Barcelona, 1909. Architect: Antoni Gaudí
10. עלי מגנוליה מקומרי
שוליים כמקור השראה.
קיימת תמימות דעים בקרב חוקרים כי כתיבתו של ויטרוביוס היא הראשונה העוסקת בהיבטים אקלימיים של המבנה. לאורך ההיסטוריה ועד למהפכה התעשייתית, המוצרים היו מועטים והטבע היה זמין ובשפע. חוזק, עמידות וחסכון בחומר היו חלק מתובנה זו ומהצורך לבנות מבנים ברי קיימא. האדריכלות הוורנקולרית במהותה מותאמת לסביבה מבחינה אקלימית, בבחירת חומרים מקומיים ובטכנולוגית השימוש בהם.
שמירת הטבע מתוך מודעות לערכיו והכרת היות האדם כחלק ממערכת רחבה, החלה להתגבש כגישה חילונית בסוף המאה ה-19. הנרי דוויד ת'ורו[21], בין מובילי הרעיון, ביקר את החיים החומרניים ואת הכלכלה הקפיטליסטית. ת'ורו ראה את האדם כחלק מהטבע, ולא כישות נפרדת המנצלת את הסביבה. הוא הדגיש את החשיבות הרוחנית שבטבע והטיף לשימור הטבע הבראשיתי. באדריכלות, התנועות הרומנטית כמו ה-Arts & Crafts מאמצע המאה ה-19, המזוהה עם אדריכלים מובילים כ-Morris ו-Ruskin, ותנועת הארט-נובו מתויגות כראשית הגישה הסביבתית באדריכלות. עבודתו של גאודי מאופיינת בחשיבה פונקציונאלית וקונסטרוקטיבית המושתתת על לימוד מחכמת הטבע. גאודי שואב השראה מהעקרונות המבניים בטבע, דוגמת שלד האדם, העץ ומבנה העלה, לטובת חיזוק המבנה, תוך הפחתת חומרי הבניה. באמרתו המפורסמת 'מקוריות חוזרת למקור', גאודי, כאדם מאמין, מחבר בין מקורם של כל הדברים בטבע שנוצרו על ידי אלוהים, לבין התכנון האדריכלי-הנדסי.
גאודי הוא חלק מקבוצת אדריכלים מתווי דרך מתחילת המאה הקודמת, שבעבודתם ניתן לראות שילוב תקדימי העבר עם טכנולוגיה חדשה. המהפכה התעשייתית הפכה חומרי בנייה כברזל, פלדה וזכוכית לזמינים. הבטון המזוין פתח אפשרויות קונסטרוקטיביות חדשות. בשלהי הרומנטיסיזם החלה להתפתח האדריכלות המודרנית, כחלק משינויים חברתיים ופוליטיים וכתוצאה מהתפתחות הנדסית-טכנולוגית.
המהפכה התעשייתית הביאה לשיאה את התפיסה הניוטונית באשר ליכולת המדע לפתור בעיות. האדריכלות המודרנית חידדה את מגמת החיפוש אחר פתרונות מכאניים ודטרמיניסטים. האדריכלים האמינו שניתן לבודד את נשוא העבודה מהסביבה החיצונית, תוך ניתוק ההקשר התרבותי. בבאוהאוס הפונקציונאליות הייתה שחקנית ראשית. הפרוגראמה והשיטות הטכנולוגיות היו הגורמים המעצבים. מאפייני המגמה, כחלק מהמודל הקרטזי, היו צמצום ופישוט, המשתקפים במשפטו של מיס ון דר רוהה: "less is More". הדטרמיניזם, חיפוש הסיבה המכוונת למתרחש בטבע ולהחלטות האדם, בא לידי ביטוי באמרתו של לואיס סאליבן "Form Follow Function". התעוש, הסטנדרטיזציה והיצור המוני היו חלק מבשורת המודרניזם של מובילי הדרך. על פי לה קורבוזייה: "אנו חייבים לברוא את רוח הייצור ההמוני...'בית המכונה' ('House-Machine'), בית הייצור ההמוני, בריא ויפה"[22]. על פי וולטר גרופיוס: "בכל התקופות הגדולות בהיסטוריה, קיום הסטנדרט - האימוץ המודע והמדויק של דגם וצורה - היה הקריטריון לחברה מתורבתת ומוסדרת". גישות אלה הביאו להתעלמות מהתרבות המקומית ומהשפעת הסביבה על הבניין, ולהיפך. אדריכלות הסגנון הבינלאומי התנערה במופגן מהאדריכלות הוורנקולרית. הסגנון הבינלאומי חצה גבולות. תרבות החומרים החדשים, הפלדה והזכוכית, החליפה את החומרים המקומיים. בבניה המודרנית, המלווה אותנו גם היום, ניתן לראות את הטיפול במעטפת הבניין כמייצגת את שינויי החשיבה. המעטפת החדשה, שיושמה במבנים רבים בשנות החמישים והשישים בעיקר בארצות הברית, הייתה אטומה לאוויר חיצוני והסתמכה על בקרת סביבה ממוכנת הצורכת אנרגיה רבה. מעטפת זו הפרידה באופן מוחלט בין פנים לחוץ, ויצרה פרדוקס בין פתיחות ויזואלית להעדר פתיחות אקלימית.
שני עשורים לפני משבר זה וכמאה שנה אחרי ת'ורו, אלדו ליאופולד[24] הרחיב את יחסי הגומלין בין האדם לטבע. אלדו, שנחשב למייסד האתיקה הסביבתית, הדגיש את התלות הדדית בין מרכיביה השונים של 'קהילת האדמה', המהווה את המערכת המשותפת לאדם ולסביבה. בשנות השבעים, ארן נס[25] הרחיב את השיח באמצעות יצירת אבחנה בין 'אקולוגיה רדודה' ל'אקולוגיה עמוקה'. במרכז הגישה הראשונה עומדת טובת האדם והתמקדות במתן פתרונות טכניים מקומיים לבעיות זיהום ודילול המשאבים. לעומתה ה-'אקולוגיה עמוקה' בוחנת את אורח חיי האדם ופועלו לצורך מניעת בעיות סביבתיות, ובודקת את יחסי הגומלין בין השפעת האדם על הסביבה והשפעת הסביבה על האדם. גישתו של נס היא מערכתית ונותנת מענה כולל לשאלות הסביבתיות.
במקביל, אדריכלות שנות השבעים התייחסה למשבר האנרגיה על ידי אימוץ האדריכלות הסולרית, שמציעה מבנים עם צריכת אנרגיה נמוכה, על ידי שימור אנרגית השמש וקירור באמצעות מסה תרמית ועל ידי אוורור טבעי. גישה זו היא אחת משתי קטגוריות המייצגות את הלימוד מהוורנקולרי על פי האדריכלית והתיאורטיקנית סוזנה הגן:[26] הגישה האקוצנטרית והגישה האדפטיבית.
11. עיר חדשה שתוכננה על ידי חסן פתחי תוך חיפוש שימוש בחומרים, טכנולוגיה ושפה מקומיים,New Gurna Market Egept, 1946-1952, Architect: Hassan Fathy
הגישה האקוצנטרית-אנטי-תעשיתית משחזרת את אמנות העבר. דוגמה מובהקת היא האדריכלות של חאסן פתחי (Hassan Fathy)[27], עטור הפרסים על עבודתו מלאת ההשראה בתכנון סביבה אדריכלית עשירה על פי המסורת הטכנולוגית והאסטטית המקומית, עבור מיעוטי היכולת.
הגישה האדפטיבית מאמצת מודלים תיאורטיים של תכנון סביבתי פאסיבי, ומשדרגת אותם באמצעות טכנולוגיות חדשות. בנין עירית לונדון בתכנונו של נורמן פוסטר מהוה דוגמה מוקדמת לנושא. תצורת המבנה הותאמה להשגת שטח מעטפת מינימאלי ליעילות אנרגטית ולהצללה עצמית של החזית הדרומית.
עבודתם של האדריכלים: Richard George Rogers, Grimshaw Architects Behnisch Architekten, Rogers, Foster & Partners, אימצה טכנולוגיות עדכניות להשגת חסכון אנרגטי ונוחות למשתמש. התכנון, המבקש להגיע למבנים מאופסי אנרגיה, מבוסס על שיפור פרמטרים מדידים כצריכת אנרגיה, מקדמי בליעה והחזרה של הזכוכית העוטפת את המבנה, שימוש באנרגיה חלופית, תאורה ואוורור טבעיים ובקרת איכות אויר לטובת נוחות אקלימית.
מורכבות הנושא הסביבתי הביא ליצירת מערכות קיטלוג רבות ושונות לתכנון האקולוגי. המערכות משתנות בהתאם למשקל הכובד של כל חוקר. חוקרים רבים מתייחסים למשקל הניתן לצד הטכני פונקציונאלי לעומת הנושא החברתי-תרבותי. התיאורטיקן ג'ו האן מתמקד במודל הפונקציונאלי מול המודל המטפורי[28]. המודל האקולוגי הפונקציונאלי מיישם תכונות מהטבע כגון מטבוליזם, אבולוציה או תכונות ביולוגיות. בגישה זו ההישג הטכנולוגי הוא העיקר, וההתייחסות לתרבות ולחברה היא שולית. לעומתו, המודל האקולוגי המטפורי, מתייחס למורכבות הבינתחומיות של האדריכלות, ולשילוב מגוון גורמים ומשפיעים בהקשר אנושי וסביבתי. האן מחלק את המודל המטפורי לקבוצות משנה: תכנון שיתופי (Collaborative design), בו מתקיים שיתוף שיווני של המשתמש והמתכנן בתהליך התכנון. תכנון מוטה הקשר (Contextual design) עוסק בתכנון סביבה דינמית המתייחסת לנתוני המקום. פירוש זה מרחיב את ההגדרה הפוסט מודרנית המתייחסת לניסיון העיצובי והאסטטי של המשתמשים. התכנון המופשט (Intangible design) מבוסס על עיצוב הנובע בעיקרו ממניפולציות של יכולות ממוחשבות לענות לסוגיות אקולוגיות.
12. בית העירייה בלונדון
שתוכנן כמעטפת מינימאלית ולהצללה עצמית,City Hall, Architect: Foster and
Partners, London.
הגן מציעה שלוש קבוצות לאדריכלות הסביבתית; סימביוזה, בידול ונראות.[29] 'התכנון הסימביוטי', מתייחס לחיים בשיתופיות ותלות עם הטבע. תכנון זה מייצג, על פי הגדרתה, גישה טכנוצנטרית בהיותו מדיד ומחויב לאמיתות תכניו. חדירת הביומימיקרי לתחום התכנון ושילובו באדריכלות מרחיבה את הפרשנות של האדריכלות הסימביוטית, מעבר להגדרתה של הגן. הביומימיקרי מציע מערכת יחסים של תועלת או תלות הדדיות בין מעשה ידי אדם והטבע, תוך תרומה אקטיבית של המבנים לטבע. 'התכנון המבדל' על פי הגן, מגיב לתנאי המקום ומתרחק מהגלובלי. תכנון זה מחולק לשתי מתודולוגיות: התרבותי והאקלימי. הבידול התרבותי מגיב ל'רוח המקום', להבנת אורח החיים והתרבות המקומית. הבידול האקלימי מבוסס על נתונים גיאוגרפים ואקלימיים מקומיים, שהם טכנולוגיים במהותם. מתודולגיה נוספת היא 'הנראות התכנונית' המדגישה את הנושא העיצובי והאמנותי, ומוכוונת לטיפול אסתטי של המבנה, התורם לקריאות הרעיונות הסביבתיים. עבודות האדריכלות, על פי הגן, הן רב שכבתיות ומשלבות את הגישות השונות, תוך ייצוג דומיננטי של אחת מהן. במרבית המקרים הסימביוזה היא בסיסית על מנת לעמוד בדרישות הפרוגרמטיות והטכניות. השלב השני הוא התייחסות לתנאי המקום הייחודיים, האקלימיים והתרבותיים. העיצוב מהווה את הנדבך הנוסף המחבר בין התכנים והשפה האדריכלית. תכנון טוב הוא שילוב מאוזן של קבוצות אלו.
אדריכלות, התמחות וראיה כוללת
עולם הידע הולך ומתרחב. כמות הידע והנגישות למידע העומדות בפני אנשי המקצוע והציבור הרחב, הינן בקנה מידה גדול, ועל כן לא ניתנות להכלה. העולם הולך ומתמקצע, ותחומי החקירה נעשים ממוקדים ופרטניים. האדריכל מאבד את מקומו כמאסטר של הבניין. העולם המדעי, החותר מעצם טיבו להישגים ופריצות דרך, מצוי בדילמה מתמשכת בין הרצון והצורך להתמחות תוך הגעה לחקירה מעמיקה של נושא ממוקד, לבין התועלת הנסמכת מהסתכלות כוללת רב תחומית.
הארכיטקטורה בבסיסה היא תחום מקיף החובק מרחב קני מידה: מהמימד הארצי לאזורי ולעירוני, החוברים לקנה המידה המבני ולעיצוב המוצר. לכל החלטה בקנה מידה רחב השפעה על קנה מידה קטן ממנו. התכנון העירוני ואדריכלות המבנה מקיפים תחומים רבים. היצירה האדריכלית היא קומפילציה מורכבת של החלטות ערכיות, פילוסופיות, חברתיות, תרבותיות, עיצוביות, פונקציונליות והנדסיות.
חוקרים סבורים כי התכונה החשובה ביותר של המערכת האקולוגית היא יכולת "האבולוציה ההדדית" [30](coevolution) על פיה שינוי אלמנט ביולוגי הוא פועל יוצא מגירוי הנגרם משינוי אובייקט אחר:
· שינוי הרכב גנטי מתרחש כתוצאה מיחסי גומלין בין מינים
· התהליך תומך ביכולת לימוד והתפתחות
· השינוי מאפשר פיתוח מערכת איכותית יותר
נקודת המפתח של החשיבה האקולוגית ושל התכנון האדריכלי היא פתיחות לשינויים. על החשיבה האדריכלית למצוא את האיזון בין המקום, המייצג קביעות, לבין העולם הגלובלי, המצוי בשינוי מתמיד. תהליך זה מקביל למערכות אקולוגיות הנמצאות בתהליך מתמשך להתאמה מיטבית, תוך חיפוש שיווי משקל ונקודת איזון חדשה בהליך ההתפתחות. המפתח בחשיבה האדריכלית טמון בשילוב מקורות ידע מגוונים, לימוד ממבנה והתנהגות מערכות בתחומי מדע רחבים, תוך הטמעת החשיבה הגלובלית עם המקומית, ורתימת הטכנולוגיה עם הכלת ערכי המקום והחברה. לאדריכלות, כתחום רב מערכתי ומורכב, מקום של הנהגה אשר עשויה להוביל, באמצעות אינטגרציה וחשיבה יצירתית, לדרך של אחריות כוללת - חברתית, סביבתית וכלכלית.
13.
CO-EVOLUTION - a Danish/Chinese
collaboration on sustainable urban development in China, won the Golden Lion at
the architectural biennial of Venice in 2006.
תמונות
1. ‘Wandering Home’, יחידת מגורים מינימאלית כמחאה על יוקר המגורים. ביאנאלה לאדריכלות בוונציה 2008, הביתן של הונג קונג. תכנון: Kacey Wong, Photo: kkarc
2. ‘S1NGLETOWN, an abstract interpretation of a new kind of urban space’, ביאנאלה לאדריכלות בוונציה 2008. תכנון: droog and KesselsKramer, Photo: kkarc
3. מיצב ביזמת ארגון ה-(World Wildlife Fund) WWF Germany, המסב את תשומת לב העולם להתחממות הגלובלית והפשרת הקטבים,Melting men, Berlin 2009, by Brazilian artist Nele Azevedo, Photo: Aidan McMichael, 01.01.2014, http://www.flickr.com/photos/aidanmcmichael/8109086002/
4. 'שיבוש תרבות' של קאלה לאסן (Lasen,1999) ו'בלי לוגו' של נעמי קליין Klein, 2000)), Photo: kkarc
5. קבוצת נשים הודיות שהתארגנו באופן ספונטני בתחילת שנות ה-70 ((Chipko movement על מנת למנוע כריתת יער, Photo: Wikimedia Common, 03.12.2009, http://en.wikipedia.org/wiki/File:Chipko.jpg
6. פרויקט "מחבקי העצים" ברוקלין 2008, Tree Hugger Project at Myrtle Avenue, Brooklyn, Photo: Myrtle Avenue Brooklyn Partnership, 02.09.2008, https://www.flickr.com/photos/myrtleavenue/2845946877\
7. להחליף תמונה בחדשה + ברקוד חדש של ספר או משהו חדש במקום עץ זית - פסולת + כותרת: המזהם ישלם Polluter pays, איור: KKARC
8. "מדד האושר העולמי", 2006, מדינות בראש המדד בירוק, בתחתית המדד חום,Photo: Wikimedia Commons, 15.02.2007, http://en.wikipedia.org/wiki/File:Happy_Planet.PNG
9. גג המבנה של בית הספר במתחם הסגרדה פמיליה, מבוסס על מבנה מרחבי של עלה המגנוליה, Sagrada Familia school. Barcelona, 1909. Architect: Antoni Gaudí, Photo: David, 14.11.2006, https://www.flickr.com/photos/d_m_b/298887035/
10. עלה מגנוליה,Photo: Wikimedia Commons , 04.08.2011, http://commons.wikimedia.org/wiki/File:Magnolia_x_soulangeana_Nancy.jpg
11. עיר חדשה שתוכננה על ידי חסן פתחי תוך חיפוש שימוש בחומרים, טכנולוגיה ושפה מקומיים,New Gurna Market Egept, 1946-1952, Architect: Hassan Fathy, Photo: Wikimedia Common, 01.03.2009, http://commons.wikimedia.org/wiki/File:NewQurnaMarket.jpg
12. בית העירייה בלונדון שתוכנן כמעטפת מינימאלית ולהצללה עצמית,City Hall, Architect: Foster and Partners, London., Photo: kkarc.
13. CO-EVOLUTION - a Danish/Chinese collaboration on sustainable urban development in China, won the Golden Lion at the architectural biennial of Venice in 2006.,Photo: Darren Webb, 03.01.2007, https://www.flickr.com/photos/dw/352971656.
[1] "חברת הסיכון", מונח שטבע הסוציולוג אולריך בל בשנות השמונים, מתייחס לסיכונים איתם החברה המודרנית נאלצת להתמודד.רובם הם תוצר ישיר של תהליכי המודרניזציה מעשה ידי האדם הקשורים באופן ישיר לבעיות אקולוגיות.
Beck, U., (1992). Risk Society: Towards a New Modernity. London: Sage.
[2] קרלוביץ היה הראשון לנסח כללים לניהול יערנות זהיר על מנת שניתן יהיה לאורך זמן להפיק תועלת מהיער לחימום, בניה וכרייה. Hans Carl von Carlowitz, (1713). Sylvicultura oeconomica: hausswirthliche Nachricht und naturmässige Anweisung zur wilden Baum-Zucht
מאמר על החיבור בין קרלוביץ להצהרת ריו : Ulrich Grober, From Freiberg to Rio – Hans Carl von Carlowitz’ ‘Sylvicultura Oeconomica’and the career of the term ‘sustainable’, https://tu-freiberg.de/ressourcenprofil/pdf/Text%20Grober%20englisch.pdf, Retrieved May 05, 2014.
[3] דו"ח ועדת ברונטלנד (Brundtland Commission) של האו"ם הוא סיכום מסקנות ועידת סטוקהולם מ-1972. הדו"ח הוא מקיף וכולל חשיבה כוללת וגלובלית של הבעיות העומדות בפני העולם המפותח והמתפתח כאחד. ההגדרה המצוטטת ביותר מתוך הדו"ח היא הגדרת פיתוח בר קיימא ((Sustainable Development:
‘meeting the needs of the present without compromising the ability of future generations to meet their own needs.’
הדו"ח המלא: http://conspect.nl/pdf/Our_Common_Future-Brundtland_Report_1987.pdf, Retrieved May 05, 2014.
[4] על פי עקרונות הכלכלה האקולוגית צמיחה אינה תמצית הנושא כי אם יצירת מערכת מאוזנת המבוססת על ההבנה כי משאבי הטבע המתכלים והמתחדשים הם בסיס קיומי לפירמידה הכלכלית.
[5] הדו"ח המלא של הפסגה העולמית 2005, Retrieved May 05, 2014, http://data.unaids.org/Topics/UniversalAccess/worldsummitoutcome_resolution_24oct2005_en.pdf
[6]Diamond, J.M., (2005). Collapse: How Societies Choose to Fail or Succeed. New York, Penguin Books.
[7] Capra, F., (1982). The Turning Point: Science, Society, and the Rising Culture. New York, Simon and Schuster, p61.
[8] Carson, R., (2002). [1st. Pub. Houghton Mifflin, 1962]. Silent Spring. Mariner Books.
[9] Daly, H., (1996).Beyond Growth: The Economics of Sustainable Development. P. 1
[10] Daly, H.E., (1990a.) Boundless bull. Gannett Center Journal 4(3):113–118. Daly, H.E., (1990b.) Toward some operational principles of sustainable development. Ecological Economics 2:1–6.
[11] Habermas, J., (1962). The Structural Transformation of the Public Sphere: An Inquiry into a Category of Bourgeois. Thomas Burger and Frederick Lawrence, English version, 1989. The MIT Press, Cambridge, Massachusetts.
[12] Lasn, K., (1999). Culture Jam: The Uncooling of America. New York: Eagle Brook.
[13] Klein, N., (2000). No Logo, Flamingo, Great Britain.
[14] האקולוגיה החברתית, פרי הגותו של מארי בוקצ'ין (Murray Bookchin) משנות השישים, על פי הגדרתה:
"a coherent radical critique of current social, political, and anti-ecological trends...a reconstructive, ecological, communitarian, and ethical approach to society." http://www.social-ecology.org/, Retrieved February 02, 2014.
[15] Steward, J.H., (1972). Theory of Culture Change: The Methodology of Multilinear Evolution: University of Illinois Press.
[16] על חשיבות גישתו של דיילי נכתב:
"Daly is turning economics inside out by putting the earth and its diminishing natural resources at the center of the field . . . a kind of reverse Copernican revolution in economics." Utne Reader
[17] Daly, H., (1977). in Steady-State Economics, Retrieved May 05, 2014
http://steadystate.org/wp-content/uploads/Quotes_Steady_State_Economy.pdf
[18]Ecological Footprint, www.footprintnetwork.org, retrieved April 20, 2014.
.ומתעדכן תקופתית 2006המדד פותח ב-
[19] Happy Planet Index, http://www.happyplanetindex.org, retrieved April 20, 2014
.ומתעדכן תקופתית 2006המדד פותח ב-
[20]ספרו של ויטרוביוס נכתב במאה הראשונה לפני הספירה:The Ten Books on Architecture. Vitruvius. Morgan, M.H., (1914). Cambridge: Harvard University Press. London: Humphrey Milford. Oxford University Press.
[21] תורו ידוע כ"פילוסוף טבע" וכמחבר הספר "Walden", שהיה רב השפעה ונחשב כמבשר התנועה האקולוגית, שקמה במחצית המאה העשרים.
Thoreau, H.D., (1854). Walden; Or, Life in the Woods. Boston, MA: Ticknor and Fields.
[22] Le Corbusier's, (1986). Towards a New Architecture. Dover edition. (הספר המקורי בצרפתית נכתב ב-1923).
[23] Venturi, R. & Museum of Modern Art, (2011). Complexity and contradiction in architecture. New York: Museum of Modern Art, New York.
Venturi, R., Brown, D.S. & Izenour, S., (1982). Learning from Las Vegas. Cambridge, Mass. [u.a.: MIT Press.
[24] ציטוט של ליאופולד: "הרמוניה עם האדמה היא כמו הרמוניה עם חבר. אינך יכול להוקיר את ידו הימנית ובו בעת לגדוע את ידו השמאלית. האדמה היא אורגניזם אחד."
Leopold, A., (1966). A Sand County Almanac: With Other Essays On Conservation from Round River. Oxford University Press. New York, NY.
[25] Naess, A., (1989). Ecology, Community and Lifestyle, Cambridge University Press, p.29.
[26] Hagan, S., (2001). Taking Shape: A new Contract between Architecture & Nature. Oxford: Architectural Press, Butterworth-Heinemann. p103.
"We need a system that allows the traditional way of cooperation to work in our society. We must subject technology and science to the economy of the poor and penniless. We must add the aesthetic factor because the cheaper we build the more beauty we should add to respect man" Hassan Fathy
[28] Hahn J., (2006). The Ecological Paradigm in Architecture, ARCHITECTURAL RESEARCH, Vol.8, No.1, p.85-92.
[29] Hagan, S., (2001). Chapter 6, p.97-145.
[30] דוגמה לאבולוציה הדדית ניתן לראות בפרויקט המשותף של אדריכלים דנים וסיניים בביאנאלה לאדריכלות בוונציה, 2006. הציטוט הלקוח מהתערוכה מבטא את הנושא: